מוכנות לכיתה א' – פענוח ציורי ילדים

 

 מוכנות לכיתה א' - פענוח ציורי ילדים

הורים רבים מתלבטים במהלך השנה ולקראת ההרשמה לבתי הספר, האם הילד שלהם בשל לעלות מהגן לכיתה א'. פענוח הציורים משמש ככלי אבחון למידת הבשלות החברתית, הרגשית, הקוגניטיבית והמוטורית שלו. הפעם אני מקדישה את הגיליון לכל הקוראים שבדיוק עכשיו מתמודדים עם השאלה: האם הילד שלי בשל באמת לכיתה א' או שאולי עדיף לי להשאיר אותו עוד שנה בגן? כיצד ניתן לזהות את הסימנים באמצעות ציורים?
והפעם נתמקד באיתור הבשלות אצל ילדה בת חמש וחצי
 השבוע נעסוק בנושא המטריד הורים רבים לילדי הגן: בשלות הילד לכיתה א'. בדיקת פענוח ציורי ילדים בנושא זה מצטרפת לחוות דעת נוספות, שלרוב יגיעו מפסיכולוג הגן, שיעיד על המצב הרגשי של הילד, ומהגננת. לפעמים אף אנשי מקצוע נוספים מייעצים בהחלטה, שעשויה להיות מאוד מורכבת עבור ההורים. ההתלבטות מתבטאת בעיקר בילדים שנולדו בסוף השנתון, עד ה-26 לדצמבר. כיום, קיימת החלטה גורפת לפיה ילד שנולד ב-25 יעלה לכיתה א', וזה שנולד ב-27 יישאר עוד שנה בגן, וההורים עומדים מול העובדות הללו, לא אחת, מבולבלים.
בפענוח מקצועי מוצלבים בין 50 ל-80 אלמנטים בכל ציור, ופה אתייחס לארבעה אלמנטים בלבד מתוך ארבעת התחומים הנבדקים. בנוסף, אין להסתמך על ציור בודד על מנת לקבוע את מצבו של הילד, ובפענוח נבדקים בין 30 ל-50 ציורים שונים מתקופה של חצי שנה, עליהם נערכת סטטיסטיקה.

לא רק בשלות ללמוד
ציורי הילדים עשויים להרחיב את התמונה עבור ההורים ולסייע בקבלת החלטה מאחר והמצויר, פעמים רבות, הוא מה שטרם מדובר, וזוהי דרך להבין יותר לעומק את האופן בו הילד חווה את סביבתו. ההחלטה היא קשה בעיקר משום שעל ההורים לקבל אותה מוקדם, כבר במהלך חודש פברואר- מרץ, כאשר במהלך חצי השנה עד ההשתלבות בכיתה א' עשוי הילד להתפתח עוד מבחינה רגשית, עצם ההליך של שיבוץ בכיתה א' הינו הליך בלתי הפיך: בעבר נהגו להשאיר ילדים כיתות, אך כיום זה כבר לא נעשה, לכן, ילד שעולה לכיתה א' ואינו בשל עלול להישאר מאחור, וליצור פער קוגניטיבי, רגשי וחברתי.
פעמים רבות, כשמדובר בילד בכור, ההורים, שהינם עוד יחסית חסרי ניסיון, ובנוסף אין להם היכרות עם מערכת החינוך ודרישותיה, יתקשו לקרוא את סימני המוכנות של ילדיהם. חשוב לזכור שמעבר לכיתה א' אין משמעו רק לימודים. מדובר בשילוב בין ארבעה תחומים: המוטורי, הקוגניטיבי, הרגשי והחברתי. לא די שילד יהיה נבון מאוד, או צייר מוכשר, צריך תמהיל מוצלח בין ארבעת התחומים על מנת להשתלב היטב בכיתה א'.
אחת הדוגמאות הנפוצות לכך הינה ילדים מבריקים, שכאשר הם פוגשים במשהו שגורם להם תסכול הם מיד פורצים בבכי ולא מצליחים לגייס את התבונה הקוגניטיבית שלהם על מנת להתמודד. זהו הפער בין הקוגניציה לרגש. לכולנו יש כאלה פערים, במידה זו או אחרת, אבל אצל ילדים הפער הוא לפעמים עצום, ויקשה עליהם מאוד בהשתלבות במסגרת הלימודים.

מה קווי הציור אומרים?
בציור שלפנינו, אותו ציירה ילדה בת חמש ושבעה חודשים, ממש לפני העלייה לכיתה א', אפשר לבחון את ארבעת התחומים הללו.

המוכנות המוטורית: קווים מדויקים ולא מקריים
המוטוריקה העדינה כמו גם המוטוריקה הגסה צריכות להגיע לנקודת הבשלה מספקת אצל הילד על מנת שיהיה מוכן לכיתה א'. במוטוריקה העדינה על הילד להגיע מוכן מבחינת בשלות למשימת הכתיבה. הוא אמור לדעת להשחיל חרוז, לרכוס כפתור ולגזור צורות, לדוגמה. במוטוריקה הגסה עליו לדעת לקפוץ על רגל אחת, לטפס על סולם, לרכוב על אופניים (אפילו עם גלגלי עזר). בציורים קל לבדוק את המוטוריקה העדינה.
בציור שלפנינו ישנה תפרחת של קווים מסביב לבית, אלה קווים מדויקים, וסגנון הציור מלמד על מידת השליטה והדיוק שלה בכלי הציור. ישנם כאן קווים לא מקריים, עם תכנון. סגנון זה, מאפשר להסיק שהיא מחזיקה את הכלי באחיזת פינצטה מותאמת ובעלת שליטה איכותית.

המוכנות הקוגניטיבית: היכולת להתבטא על הדף
ביכולות קוגניטיביות הכוונה היא ליכולת להתבטא, להביע דברים באוצר מילים רחב, ליצור מבנה של עלילה, למיין אלמנטים על פי שני קריטריונים, כמו צורה וצבע.
כדי לבדוק מוכנות קוגניטיבית אני מאפשרת לילדים לבצע גם ציורים ספונטניים וגם משימות מונחות בציור, כך אני בוחנת את האופן בו הילד מתמודד עם מצב נתון, כפי שיקרה לו בכיתה. כשהמורה תכתוב על הלוח, הילד יצטרך לקלוט, להסיק מסקנה ולבצע. נושא נוסף שיש לבדוק הוא יכולת ההפשטה של הילד מבחינה קוגניטיבית. בקרוא וכתוב, הילד נזקק ליכולת הפשטה: האות שי"ן, למשל, היא מספר קווים מחוברים, שיש לשייך אותם עם הצליל ש'. בהמשך האות תשובץ במילה בעלת משמעות, וזוהי הפשטה.
 
בציור שלפנינו, גם הדשא וגם הפרח הם מאוד סימבוליים. כשאני רואה צורה כזו, המסמלת פרח ודשא, בה היא לא מציירת באופן פרטני עלה אחר עלה, אני מזהה יכולת הפשטה. הפרח והדשא מעידים על היכולת של הילדה להתבטא, כך שגם אדם אחר המתבונן בציור יבין מה ציירה.
 
המוכנות הרגשית: איכות הקווים המצוירים
בדיקת הבשלות הרגשית היא הכי קריטית, ופענוח ציורי ילדים הוא אחד הכלים הטובים לכך. אנו מחפשים את יכולת הילד להתמודד בתפקוד עצמאי, לזהות ולבטא את רגשותיו, את יכולתו להתמודד עם תסכול וקבלת מרות וסמכות. אחת הדרכים הטובות ביותר לראות זאת היא התבוננות באיכות הקו.
בציור שלפנינו יש אדמה המובילה לדשא, ומעל זה משולשים משורטטים של דשא. אפשר לראות שיש תנופה של הקו. הילדה זורמת עם הקו במהירות, ופורמט ציור זה מעיד על  בשלות רגשית, שמתבטאת ביכולת שלה לשלוט בקו (כפי שציירה את האדמה) ולצייר אותו בביטחון.

המוכנות החברתית: ציורים מגוונים ומקוריים
על מנת לבדוק בשלות חברתית יש לצרף את כל האלמנטים שנבדקו עד כה ולשלבם יחד. מדובר באופן ההסתגלות של ילד למצבים חדשים, הדרך בה הוא מתקשר עם בני גילו, עד כמה הוא נכון להקשיב ולשתף פעולה. כשאני בודקת מוכנות חברתית, לא אחפש בציורים ילד שמצייר את עצמו כמלך הכיתה, מוביל ובולט. להיפך. הילדים הכי מקובלים חברתית פשוט יודעים להסתדר עם אחרים ומפגינים גמישות מחשבתית, מקוריות, מוטיבציה בהתנסות בדברים חדשים, ויכולת להתאים את עצמם למצבים שונים.
בציור שלפנינו, קשת הצבעים מצוירת באופן מקורי, והילדה השקיעה בה זמן רב. ציורים שהם מגוונים ומקוריים, כאלה שלא חוזרים על עצמם, בהם הילד מתנסה בדברים שונים, אני אייחס לילדים שהם יצירתיים במהותם ובהתנהלות שלהם. היופי הוא שהציורים אינם רק מציגים את הבעיה, אלא גם את הפתרון. למשל, בילד שנמצא כי החלק החברתי שלו מפותח יותר מהקוגניטיבי, אמליץ להורים להזמין חבר שיחבור אל הילד להכנת שיעורי הבית, ובכך התחום החברתי ייצר פיצוי לסיטואציה הקוגניטיבית.
להתראות בגיליון הבא,
מיכל וימר